מושגים בזכויות ביישובים חקלאיים

מושגים בזכויות ביישובים חקלאיים 1( קיבוצים ומושבים) ממוקמים על מקרקעי ישראל, המנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל מרבית היישובים החקלאיים (רמ"י)קיבוצים ומושבים מאוגדים כמעט תמיד באגודות שיתופיות בהן חברים תושבי היישוב. האגודה השיתופית חוכרת את הקרקע מרשות מקרקעי ישראל.

במושב חקלאי, לכל חקלאי מוקצה שטח ייחודי. לעומת זאת, בקיבוץ, לרוב אין זכויות לחברי הקיבוץ בשטח קרקע מסוים, אך לפעמים מוקנות לחברים הזכויות בבתי המגורים. 

1 .הסכם משבצת הסכם משבצת הוא הסכם חכירה בין האגודה השיתופית (לרוב מושב או קיבוץ) לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). הוא נקרא כך כי הוא מגדיר את ה־"משבצת", שטח הקרקע, שמוחכר לאגודה, אשר נקבע כמכפלת מספר הנחלות שבתקן הישוב בשטח נחלה באותו ישוב. כאשר הסכם המשבצת נחתם רק בין רמ"י לאגודה השיתופית, הוא נקרא הסכם משבצת דו צדדי. במקרים מסוימים הסכם המשבצת הוא משולש בין רמ"י, הסוכנות היהודית והאגודה. 

2 .נחלות נחלה היא קרקע חקלאית הכוללת בתוכה מגורים ומשק חקלאי, בתוך יישוב המאורגן באגודה חקלאית שיתופית או מחוצה לו, אשר נמסרה לצורך מגורי מתיישב ופרנסתו. הנחלה מהווה יחידה משקית חקלאית אחת, שאת גודלה קבע שר החקלאות בהתייעצות עם מינהל התכנון שליד משרד החקלאות, ואשר הוחכרה לו בתנאים הנהוגים במינהל לגבי נחלות. גודלה של נחלה משתנה בהתאם לקריטריונים שקבע שר החקלאות, אך בדרך כלל נע בין 30–120 דונם.

 

*האמור בהסבר מתייחס ליישובים חקלאיים יהודיים. יישובים חקלאיים ערביים יושבים לרוב על קרקע פרטית, והחקלאים מחזיקים ישירות בזכויות בקרקע. האמור בהסבר כאן אינו רלוונטי אליהם.